אותו ואת בנו

עלילת המחזה מתרחשת בכפר ברוסיה הלבנה. הזמן - ימי המהפכה בתחילת המאה. מושקי פירפונטוב, יהודי שהשתמד, עזב את בית אביו ועבר להתגורר בחברת איכרים גויים. הוא אינו מוצא מנוחה לנפשו ומידי שנה, ביום כיפורים, נושאות אותו רגליו אל בית הכנסת. בשערי בית התפילה עומד מאיסי מספר דקות ונמלט. השנאה לאביו שהתעלל בו וגרש אותו מביתו, חיה בתוכו ומזהירה אותו לא להוליד לעצמו זרע פורענות. 

לאחר נשואיו לאבדוטיא הנוצרייה נולד לו בן, יעקב. הבן, פרבוסלבי קיצוני סולד ממוצאו היהודי של אביו. מתוך רצון לבער מתוכו את הטומאה שהדביק בו אביו , מסגיר אותו לידי שכניו האיכרים. ביום הכיפורים נערך פוגרום בעיירה היהודית הסמוכה מוראוונקה. מושקי מתפתה להחביא בביתו יהודי אדוק ובתו שברחו מהפוגרום. הוא יודע כי בנו, יעקב בין הפורעים. לאחר שנודע לו כי בנו הלשין עליו, חונק מושקי את יעקב ומצית באש אותו ואת בנו.

המחזה המעובד מתרחש במוחו של מושקי, בשניות האחרונות לחייו, לפני ההחלטה הטראגית לשלם על חטאו שלו ושל פרי חטאו הוא בנו. יחסיו עם אביו ומשפחתו, מרידתו והמעבר לעולם הגוי, חולפים לנגד עיניו ומתערבבים במאורעות יום הכיפורים האחרון שלו. ב"אותו ואת בנו" המעובד, נתון מושקי בין אביו היהודי ובנו הנוצרי, נשען על אשליות כוח מזוייף ולא מוצא את דרכו אל הוויה יהודית חילונית חדשה בארץ ישראל.