מעטות ההצגות שגורמות לי לצאת מגדרי מרוב התלהבות. גם אם הן טובות ואפילו טובות מאוד, תמיד יש לי מה להגיד ואפשר לספור על יד אחת את אלו שעוצרות את נשימתי עד כדי כך שנעתקות המילים מפי ואני נאלמת דום למולן.
אחת כזו הצטרפה אתמול לרשימה (המאוד קצרה) שלי – "הפקר" של תיאטרון באר שבע וכמו שאתם מבינים, זה עומד להיות שיר הלל לחוויית צפייה מעולם אחר וניסיון מבחינתי לפרק את עוצמת הסערה שההצגה גרמה לי למשפטים הגיוניים, כשכל מה שבא לי להגיד לכם זה – תיכנסו עכשיו לאוטו וסעו לבאר שבע כדי לראות את החומרים שמהם עשויה פסגת התיאטרון.
לביקורת המלאה לחצו כאן
