כלוב העליזים

קומדיה מטורפת

תקציר ההצגה

ז'ורז' מנהל מועדון לילה מצליח בסן טרופז העליזה והזוהרת של שנות השבעים. מישל הוא בן זוגו וכוכב מופעי הדראג העולים במועדון. 

השניים חיים באושר ובנחת בקן אוהבים שמח וצבעוני עד שלוראן, בנו של ז'ורז' (מלילה שהיה מעדיף לשכוח) מודיע להם שהוא מתחתן ושהורי הכלה הסופר-שמרנים מעוניינים לפגוש את

הוריו והם בדרך לביקור. מכאן מתפתחת קומדיית מצבים מטורפת, מצחיקה (עד דמעות) ומרגשת (עד דמעות). 

המחזה, שהפך שם נרדף לקומדיה צרפתית, זכה להצלחה גדולה בכל מקום שבו הועלה ועובד לסרט שהפך לקלאסיקה צרפתית. ב- 1996 יצא לו עיבוד קולנועי אמריקני בשם "כלוב הציפורים", בכיכובם של נתן ליין ורובין ויליאמס, ולאחרונה אף נכתב מחזמר מצליח באותו שם, שזכה להצלחה גדולה בברודוויי.

בהפקה הישראלית ייכנסו לתפקידים הנפלאים של הבמאי ושל הדיווה שלו כוכבי תיאטרון באר־שבע אמיר קריאף ומולי שולמן.

יוצרים

מאת ז'אן פּוארה

תרגום אלי ביז'אווי

בימוי רפי ניב

תפאורה סבטלנה ברגר

תלבושות יהודית אהרון

מוסיקה אלעד אדר

תאורה אמיר קסטרו

כוריאוגרפיה וייעוץ תנועה טולה דמארי

איפור והדרכת דראג אסף פרן

קרבות במה גנאדי בבצקי

משתתפים

אליאור אליהו אמסלם, איתמר אליהו, שירי גולן, תמר מלאכי, ניר סעדון, אדוה עדני, יונתן צ'רצ'י, אמיר קריאף, מולי שולמן

חיים נוי - "מחלקה ראשונה - news1"

29/11/2018

"כלוב העליזים" העולה בתיאטרון באר שבע הוא קומדיית מצבים מטורפת, השזורה תנועה, מוזיקה ומשחק משובח וקולח. הבמאי רפי ניב, המנהל האמנותי של התיאטרון, הצליח ללהטט עם השחקנים המוכשרים והתוצאה היא הצגה קלילה וגם מרגשת, שזורה ברגעי צחוק פרוע בימים אלה של בין חורף לבין שלהי סתיו וקיץ ישראלים. 

המחזה נכתב בידי המחזאי הצרפתי ז'אן פוארה והופק בשעתו גם לסרט אמריקני בשם כלוב הציפורים בכיכובם של רובין ויליאמס ונייתן ליין, כוכב מיוזיקלס נודע. לאחרונה עובד המחזה למיוזיקל בברודווי. 

העלילה עוסקת בז'ורז', מנהל מועדון דראג קווין בסן טרופז. בן זוגו הוא מישל, כוכב מופעי הדראג העולים במועדון. התפנית בחיי קן האוהבים הצבעוני מתרחשת כאשר בנו של ז'ורז', פרי ליל שיכרות, מודיע לאביו כי הוא עומד להינשא למריאן. העניין הוא שהורי הכלה הם שמרנים והאבא הוא פעיל פוליטי המתנגד לכל הזוגות מאותו המין והם עומדים לבקר את זורז' כדי להכיר את ההורים של החתן. הבית עובר שינויי עיצוב ואמו של הבן, סימון, מוזמנת להגיע לביקור זמני ממקום מושבה כאשת נשיא אפריקני של מדינה נידחת. אלא, שהיא מתעכבת ומישל ממלא את תפקיד האימא וכאשר היא כבר מגיעה נוצרת מהומה רבתי והעלילה גודשת על גדותיה ובאלאגן חוגג. 

מולי שולמן כז'ורז' ואמיר קריאף כמישל הם כוכבי ההצגה והם מוצלחים ושנונים. מולי שולמן מגיש משחק מקצועי, מצחיק ומוצלח מאוד ומולו מבקיע אמיר קריאף נהמות צחוק בזכות משחקו הנהדר ודמות הדראג קווין שהוא מגלם. 

אליאור אליהו אמסלם כאגדור, הטבח והעוזר בית, מגיש משחק שנון ומבדח ונפלא במיוחד בדיבוב שלו בקטע השירה, בהפסקה שבין החלפת התפאורה. איתמר אליהו כלוראן, בנו של ז'ורז', מגלם את התפקיד באורח אמין וטוב מאוד. שירי גולן ויונתן צ'רצ'י מגלמים במקצוענות את הורי הכלה, סונטים זה בזה ואדישים למראה המהומה על הבמה עד שגם הם נאלצים להצטרף אליה, במשחק מעולה. תמר מלאכי כמריאן, כלתו של לוראן, משחקת כראוי ובחינניות. ניר סעדון מוצלח כמרצדס הדראג קווין שמפוטר ומגיע לנקום. אדווה עדני כסימון מגישה משחק ראוי, מהנה ויפה מאוד. 

התרגום של אלי ביז'אווי עכשווי וקולח. סבטלנה ברגר עצבה תפאורה מקסימה. יהודית אהרוןעצבה תלבושות יפות. אלעד אדר אחראי למוזיקה המוצלחת. אמיר קסטרו ואייל דניאל עצבו תאורה ראויה. טולה דמארי עצבה את התנועה המקסימה. צל"ש מיוחד מגיע לאסף פרן על איפור והדרכת תפקידי הדראג.

צבי גורן - "הבמה"

02/12/2018

פורץ דרך 

רפי ניב, מנהלו האמנותי של תיאטרון באר שבע ובמאי ההצגה המרהיבה של ״כלוב העליזים״ המקורי מאת ז׳אן פוארה מ-1973, היטיב לראות את המחזה הוותיק והנפלא כאקטואלי לישראל שנבחריה ומשיליה מתקשים ומתעקשים להותיר מאחור את הקהילה הגאה בישראל. לא רק משום שהוא אב למשפחה גאה, כפי שהוא מספר בתוכנייה, אלא משום שהוא מאמין שהחברה הישראלית פתוחה לחופש ביטוי וביטוי עצמי.  

המחזה, כאמור, הוא בן 45 שנים, ופורץ דרך בשני תחומים לפחות - הוצאה בימתית מהארון של זוגיות הומוסקסואלית והצגתה-הוצאתה מהכלוב של אמנות הדראג מהמרתפים והברים אל במות התיאטרון של המיינסטרים.  



אמיר קריאף ומולי שולמן, צילום: אילן בשור


חמש שנים רצה ההצגה בפריז, הולידה סרט צרפתי לוהט ב-1978 ושני סרטי המשך, מחזמר אמריקאי ב-1983 ואחר כך גם סרט אמריקאי. רשימת ההפקות זוכות הכוכבים והפרסים בכל מקום שהוצגו המחזה או מחזמר ארוכות מכדי לפרטן כאן.
  
במרכז המחזה ניצבים ז'ורז', מנהל מועדון לילה פופולרי שמציע מופעי דראג בכיכובו של בן זוגו מישל (אלבין במקור). העלילה מתרחשת בדירה מעל המועדון, תחת רגליה היחפות וגופה השחום החשוף כמעט כליל של המשרת אגאדור שרוצה גם היא להופיע. התפנית הדרמטית - או המלודרמטית - מגיעה כאשר בנו של ז'ורז' מחליט להתחתן, ומביא לפגישה את הוריה האולטרה-שמרנים של ארוסתו.  

שמחת במה   

אבל רפי ניב לא רק נאה מדבר אלא גם נאה עושה, וביים הצגה שאין בה רגע דל משמחת במה ושמחת קהל, ששפת האהבה בין היוצרים שחברו אליו ואנסמבל ההצגה לבין הצופים משוחררת מעכבות ומשחררת צונאמי של צחוק בכל רגע ובכל משפט, ולא מעט באדיבותו וכשרונו של המתרגם אלי ביז׳אווי שהיטיב לסגנן עברית מדויקת לעלילה ולדמויות. 


כלוב העליזים, תמונה באדיבות תיאטרון באר שבע


סבטלנה ברגר עיצבה תפאורה יפהפייה וכפולה כהלכה,יהודית אהרון עשתה נפלאות עם התלבושות,מרינה נודל וונסה פלסטיקו הוסיפו עליהן פאות מרהיבות. צבעים נוספים הביאו לבמה מעצבי התאורהאמיר קסטרו ואיל דניאל, המוזיקה הצרפתית של אלעד אדר והכוריאוגרפיה וייעוץ התנועה שהביאה טולהדמארי

אבל תיאטרון בלי שחקנים אי אפשר ו״כלוב העליזים״ דורש שכל תפקיד ידע לגנוב את ההצגה בכל רגע נתון ואפשרי. ניב בחר אותם ואותן, פתח את הדלת לרווחה ואנחנו, הקהל, יצאנו לדרך נישאים על גלי הצחוק שרק בקושי אינו מדביק גם את השחקנים עצמם שעובדים במלוא הרצינות כדי שאנחנו נהנה שעה וחצי בלי הפסקה. 


כלוב העליזים, תמונה באדיבות תיאטרון באר שבע


כולם גנבים כולם

אמיר קריאף בתפקיד מישל הוא מלכת דראג מדהימה ומושלמת, יפהפייה - ובהחלט מגיעה מחמאה גדולה לאסף פרן על האיפור והדרכת הדראג. אבל בעיקר הוא מופלא בשילוב בין המלכות לאנושיות, בין הזוהר לפחדים, האמנותיים והאישיים, בין קנאה לאהבה, בין אינדיבידואליות לזוגיות ומשפחתיות. בכל תג ותג של משחקו, הילוכו, מבעי קולו ופניו כמישל - קריאף יוצר את תפקידו המושלם והמורכב ביותר.  

מולי שולמן הוא בן זוג אידיאלי כז׳ורז׳, המנהל שמנסה להשתלט על חייו המתנהלים על פי משוגותיהן של מלכות דראג, ופתאום גם הבן האהוב על כולם מכניס את הבית לסחרחרת מטורפת. שולמן חי את הבלגן הזה בשארם צרפתי מקסים, שולט בעצביו מול מישל והמשרת המתפרע, וכמעט מתפרק בשיאה של הדרמה המשפחתית שבישל לו בנו - והכל במשחק רגיש ומקסים.

הגנב השלישי הוא אליאור אליהו אמסלם, צעיר השחקנים שמתרוצץ יחף כמשרת אגאדור לבוש חלקית בדרך כלל - בשאיפה להמעיט או בלבוש מלא שלא מסתיר הרבה - ובצדק זוכה למספר עצמאי עם פולו-ספוט במעבר בין החלק הראשון לשני ועושה אותו נהדר. מלכת דראג נוספת עם טוויסט גברי מגלם היטב ניר סעדון. 


ניר סעדון ואליאור אליהו אמסלם, צילום: מעיין קאופמן


מצטרפים אליהם בחדווה ובמלוא כשרונם שירי גולן ויונתן צ׳רצ׳י, כבני הזוג השמרניים החרדים למעמדם, שהם הוריה של הכלה המיועדת, שאותה מגלמת תמר מלאכי, המאוהבת מאוד בלוראן, שאותו מגלם יפהאיתמר אליהו, ואחרונה חביבה אדוה עדני כאמו. 



יונתן צ'רצ'י ושירי גולן, צילום מעיין קאופמן

לסיכום, ״כלוב העליזים״ של תיאטרון באר שבע היא הצגה מצחיקה ומענגת, חיונית וראויה במועדה, ואני מקווה כי יימצא מי שירים את הכפפה, נדיב או בעל אולם שירכוש ויאפשר להריץ אותה עשרות פעמים בתל אביב הגאה, וגם ברחבי הארץ.

זהר אליה | Xnet "לאשה"

נפילה כלכלית גרמה לשחקן ניר סעדון לפרוש מהמשחק. לאחרונה הוא שוב בתיאטרון, בשתי הפקות שונות (אחת מהן עליזה במיוחד), ועדיין נאלץ להשלים הכנסה ליד ההגה

06/12/2018

הנוסעים שעולים למונית של ניר סעדון מוצאים בה נהג נעים הליכות, שהוא גם בעל מסור ואבא אוהב לתינוקת בת שנה. הם לא יודעים שבערב האיש הזה יוצא מביתו שבחולון, פושט את הג'ינס ועולה על עקבים, שמלה ופאה – ואשתו דווקא מגיבה לזה מצוין. סעדון הוא שחקן מקצועי, המשתתף עכשיו בהצגה "כלוב העליזים" בבימוי רפי ניב בתיאטרון באר שבע, אחרי שבעבר חווה נפילה כלכלית שאילצה אותו לעזוב את תחום המשחק. לאחרונה הוא מצליח לחזור ולהגשים את חלום חייו - ועדיין נאלץ להשלים הכנסה כנהג מונית. 

"הייתי חייב לעזוב את המשחק כדי לשלם את החובות שלי, והחשש הגדול שלי היה שאני מאבד את זה לגמרי", נזכר סעדון. "מצד שני, היה לי ברור שאני לוקח אחריות על מעשיי. במשך חמש שנים עבדתי במכירות, וחודש אחרי חודש החזרתי הכל".

בעקבות הצלחתו במכירות קיבל הצעה למשרה מפתה עם משכורת גבוהה. לאחר התלבטויות רבות הוא החליט לוותר עליה ולנסות לחזור לבמה, אבל הפחד מלהפוך שוב לחסר כל, היה עדיין צרוב בו. כדי לא ליפול שנית, החליט למצוא לעצמו עבודת יום גמישה והוציא רישיון נהיגה על מונית. כרגע נראה שאין לו סיבה לחשוש, שכן בנוסף ל"כלוב העליזים" הוא מופיע בהצגה "טרור", שמועלית בתיאטרון הקאמרי, ומצטלם לסדרת טלוויזיה.

אני נהג מאוד מנומס

סעדון (38) נולד וגדל בשדרות. אביו אפרים ז"ל היה מזכיר העירייה, ואמו רחל קוסמטיקאית. "מגיל שמונה ידעתי שאני רוצה להיות שחקן, ותמיד הייתי החקיין של החבר'ה", הוא אומר. "הייתי מדקלם בעל פה את כל המערכונים מהטלוויזיה שכולם הכירו, ובאיזשהו מקום זה היה המזל שלי, כי הייתי ילד שמנמן, והחברה לא הייתה סלחנית כלפי ילדים שנראו כמוני".

בצבא שירת כטבח, ואחרי שהשתחרר, עסק בעבודות מזדמנות, למגינת ליבו של אביו, שרצה לראות אותו מתחיל איזשהו מסלול. "הייתי פועל בניין, מאבטח, מחסנאי - המון עבודות. חסכתי קצת כסף וניסיתי לגור בתל אביב, אבל אחרי חצי שנה גמרתי את כל הכסף וחזרתי להורים בשדרות. בליבי ידעתי מה הכיוון שלי, רק שלא ידעתי מתי זה יקרה".

זה קרה כשהיה בן 24. "רמי דנון הקים קבוצת תיאטרון קהילתי בשדרות. הלכתי עם חבר שלי, אורן כהן, ומהר מאוד הבנתי שזה עושה לי טוב. אחרי כמה חודשים רמי לקח אותנו לשיחה ואמר לנו שאנחנו מבזבזים את הזמן שלנו. 'אתם כבר שחקנים', הוא אמר, 'רק שאתם לא יודעים להשתמש בכלים שיש לכם. לכו תלמדו איך עושים את זה'. שמענו שבבאר שבע נפתח בית ספר חדש למשחק, גודמן, והצטרפנו למחזור הראשון שלו".

בגיל 31 הוא מצא עצמו חסר יכולת להחזיר הלוואה שלקח הבנק. "זאת הייתה חוויה מאוד לא נעימה. פיגרתי בתשלומים והוציאו לי צו עיקול מההוצאה לפועל, אז החלטתי לקחת הפסקה ממשחק ולהחזיר את החוב"

אחרי הלימודים החל לשחק. התפקידים לפעמים הגיעו, לפעמים לא, ובגיל 31 הוא מצא את עצמו במצב שאין לו יכולת להחזיר הלוואה שלקח מהבנק. "זאת הייתה חוויה מאוד לא נעימה. פיגרתי בתשלומים והוציאו לי צו עיקול מההוצאה לפועל, אז החלטתי שאני לוקח הפסקה ממשחק כדי להחזיר את החוב. התחלתי לעבוד בחנות לשעונים ולתכשיטים בגבעתיים; הייתי טוב, קיבלתי משכורת מסודרת ובונוסים, ואחרי שהצלחתי למכור שעון מאוד יקר לאיש עסקים, קיבלתי הצעת עבודה בשיווק של דירות יוקרה. חשבתי על זה הרבה והבנתי שזה יסגור לי סופית את הדלת לעולם המשחק, כי ברגע שארוויח הרבה כסף במכירות, לא אוכל לחזור לשחק ולהרוויח פחות".

סעדון החליט לנסות שוב את החלום. הוא עזב את החנות ונרשם אצל סוכנת השחקנים חני שלום, לה הוא חב, לדבריו, את התנעת הקריירה שלו. "היא שלחה אותי ללמוד משחק מול מצלמה, שזה קורס מאוד יקר, אבל ידעתי שאני חייב לעבור אותו ולהתמסר. ובאמת, במהלך הקורס פגשתי אנשים מהתעשייה, התחילו להזמין אותי לאודישנים, והביטחון שלי עלה. אחרי שנה של אודישנים קיבלתי טלפון משרה פון שוורצה שחיפשה שחקן להצגה שלה 'טרור', ומאז אני עובד".

והמונית?

"עשיתי רישיון למונית לפני שנה כברירת מחדל, אבל מצאתי שאני מאוד נהנה מזה. אני נהג מאוד מנומס, מזהה באיזה מצב רוח הנוסע נכנס, לא חופר. בדרך כלל דווקא הנוסעים הם אלה שמתחילים לדבר: מדברים על החברה, על יוקר המחיה, על מרוץ החיים. יש משהו משחרר בשיחה עם אדם זר שלא שופט אותך. אני משתדל להשתתף בשיחה בכנות".

הכל מלווה בגעגוע חזק

השנה האחרונה הייתה גדושה עבורו. יחד עם התחושה שהקריירה שלו כשחקן מתחילה סוף-סוף, הגיעה גם תינוקת קטנה, מיכאלה – ולהבדיל, הגיעו גם מחלתו ופטירתו של אביו. "השמחה על התפקידים שקיבלתי הייתה מהולה בהרבה עצב, כי ידעתי שאבא שלי לא יהיה פה כדי ליהנות מהם. היום הכל מלווה בגעגוע מאוד חזק ובתקווה שהוא רואה את כל הדברים האלה. אבא שלי התחיל ללמוד משפטים בגיל 62, ואחרי שיצא לפנסיה, בגיל 67, עבד כעורך דין. בהצגה 'טרור' אני מגלם דמות של עורך דין, והוא הספיק לראות אותי שם. שבועיים וחצי לפני מותו הוא הגיע לתיאטרון עם 'אמבולנס המשאלות' של מד"א וישב בפינה בצד. הוא כבר היה רזה מאוד וחולה, אבל לבש חליפה יפה והיה מאוד גאה. מאז, בכל הצגה, אני מסתכל לעבר הפינה שבה הוא ישב, ומרגיש שאני רואה אותו".

עם אביו אפרים ז"ל. "ידעתי שהוא לא יהיה פה"

אי אפשר לדבר על שדרות בלי להזכיר קסאמים. איך עברה עליך החוויה הזאת?

"הקסאם הראשון נפל בשדרות כשכבר הייתי חייל, ולא ידענו בכלל מה זה. לא היה 'צבע אדום': הוא פשוט נפל. אף אחד לא ידע איך לעכל את התופעה. כשהקסאמים החלו ליפול בתכיפות, התחילו למגן את שדרות, ואני זוכר את המשאיות מורידות בטונדות בכל מקום - על המדרכות, על הדשא, באמצע הרחוב. הרגשתי שהמקום שבו גדלתי הופך להיות מוצב צבאי. היום מנסים לכסות הכל בגרפיטי ידידותי, אבל זה עדיין מפריע. אני חושב שהילדים שגדלים שם היום חווים עיר אחרת, לא זאת שאני אהבתי".

בימים אלה הוא מצטלם לסדרה "המדובב" שתשודר ביס, ובה מככבים עמוס תמם, אור בן מלך ואניה בוקשטיין. סעדון יודע שהיא בוודאי תביא לו חשיפה גדולה, אבל הוא לא מתרגש. "החשיפה מבחינתי היא לא העיקר", הוא אומר. "אני מעדיף להישאר אנונימי".